מועדון מחנכים
למה הפכתי למאמן ריסים בלונדון לאש...
מהגשת מועמדות ללימודים: איך הפכתי למאמנת ריסים בלונדון לאש
נכתב על ידי המאמן המקסים שלנו, מרטינה סמוליץ'
לפני 5 שנים, הייתי בת 37 והייתי בחופשת לידה לאחר לידת ילדנו השלישי. באותה תקופה, עדיין עבדתי ברשת קמעונאית קרואטית ושנאתי כל שנייה. שכר נמוך, תנאי עבודה גרועים עוד יותר ושעות עבודה נוראיות. עם שלושה ילדים בבית ויוקר המחיה גבוה עד השמיים (לא מותרות, רק לשרוד כל יום) עם המשכורת של בעלי, שכר הלידה שלי וזיכויים! אני זוכרת שבעלי ואני ישבנו ליד שולחן עם 5 אירו אחרונים בכיס והרבה ימים נותרו עד המשכורת שלנו. "אז מה עכשיו? ידעתי שאני צריכה איזושהי עבודה שתעזור לנו לנהל את התקציב שלנו."
חברה שלי אמרה לי שאני צריכה לעשות ריסים. בכנות, חשבתי שהיא משוגעת! אני? אני יושבת ומדביקה כמה שערות במשך שעות? ובכן, זה לא ילך! וכמובן, לימודים כל כך יקרים, חשבתי שלעולם לא אוכל להרשות לעצמי אותם. אבל לוויתי קצת כסף וקבעתי תור כי הייתי נחושה לעשות כמה שינויים בחיים.
אני זוכרת, ביום ההכשרה, פחדתי, התרגשתי, שמחתי... כל מיני רגשות עברו לי בראש. היה לי קשה לקבל את העובדה שאחרי 37 שנים אני הולכת לשנות את הקריירה שלי. אבל הייתה לי תמיכה גדולה מבעלי והחלטתי לנסות...
איזה אסון! הבחורה שהעבירה את ההדרכה... ובכן... הייתי קוראת לה מורה, אבל היא בהחלט לא הייתה אחת כזו. באתי למספרה והיא אמרה: 'צהריים טובים, פשוט תשבי כאן ותני לדוגמנית לשכב. זה פינצטה לבידוד' (כאילו ידעתי מה זה אומר!) 'ועם הפינצטה הזאת, את אמורה לשים תוספת על ריס טבעי. הנה טיפה של דבק. כשהוא הופך לגומי, את יכולה להשתמש בטיפה נוספת'. (נהדר!) 'עכשיו ככה את מפרידה את הריסים הטבעיים ושמה תוספת על הריסים הטבעיים'. היא מצביעה עליי שעומדת לידי: 'אני אבוא לבדוק אותך כמה פעמים וכשתסיימי, את גמורה'.
אחרי 35 דקות של ניסיון לבודד ריס אחד, איבדתי את העצבים! הדוגמנית שלי הרגיעה אותי, אז איכשהו "השלמתי" את הסבל הזה. אבל המורה שלי חזרה מחדר אחר שבו היא קיבלה טיפולים משלה (זה היה יום עבודה אחרי הכל, נכון) והחליטה שזה מספיק כי עכשיו היא הייתה צריכה החדר הזה כדי להמשיך הלאה. האם אני חייב לומר שהיא הדפיסה את התעודה שלי בחנות ספרים סמוכה? האם אני חייב לומר שנתתי את הכסף האחרון שיצא מהבית שלי בשביל האסון הזה? גרוע מכך, זה היה כסף שאול!
האם אני חייבת לומר שבהתחלה הייתי מרוצה מהתוצאה? הדוגמנית שלי אפילו אמרה: 'טינה! תסתכלי טוב על מה שעשית ותגידי לי אם זה נכון!' חזרתי הביתה הרוסה ובוכה אבל עכשיו אפילו יותר נחושה שאלמד את זה. התאמנתי על חברותיי ובעלי (כן, זה נכון!). אספתי לקוחות ברחוב ונתתי להם עלונים. פעם אחת אפילו כמעט חטפתי מכות כי ניסיתי לחלק עלונים לכמה תלמידות תיכון! פזיזה גמורה, אני יודעת!
חודשים על גבי חודשים חלפו, עבודתי השתפרה, פתחתי עסק ולאט לאט התחלתי לגייס כסף לחינוך אמיתי! הייתי מאושר כילד קטן כשהלכתי למישהי שידעה מה היא עושה, שלטה בכל צעד שלי ולימדה אותי כמו שצריך. ידעתי אז שאהפוך למחנכת כי אף אחד לא ראוי לקבל חינוך גרוע ולעבור את הזוועה שעברתי אני.
מהצעדים הראשונים, הלוואת כסף למשהו שמישהי נתנה לעצמה את הזכות לקרוא לו חינוך, יריד היופי הראשון אליו הלכתי עם 20 אירו כדי לקנות קופסת ריסים, המקרים הראשונים שבהם תמונות של העבודה שלי והפוסטים שלי נגנבו כשפרופיל הפייסבוק שלי דווח על ידי התחרות שלי בגלל 'פעולות חשודות' (כאן ידעתי שאני בדרך הנכונה!), זכייה בתחרויות בינלאומיות, השיפוט הראשון שלי, נאומי כנסים... ועד עכשיו. עכשיו אני יכולה לקרוא לעצמי בגאווה מאמנת ריסים. זו שמשקיעה את כל מאמציי בתלמידות שלי ובידע שלהם. עכשיו אני גאה להציג לתלמידות שלי את החומרים וערכות ההדרכה האיכותיות ביותר בכל...יורד גשם.
להיות מאמן זו עבודה מאוד אחראית. אנחנו לא כאן רק כדי ללמד אנשים. אנחנו כאן כדי לעזור להם לשנות את חייהם לטובים יותר. והדבר הכי טוב! למדתי כל כך הרבה גם על עצמי. אני אדם חיובי יותר עכשיו כי אני יודע שאתה יכול להשיג הכל אם אתה רק מאמין בעצמך ובחלומות שלך.
האם ידעת שאם אתה למד עם לונדון לאש שתוכלו להשתמש בקלרנה או בקלירפאי כדי לשלם עבור קורסי ריסים בתשלומים? וביום קורס הריסים תוכלו לקנות כל מוצרי ריסים של לונדון עם 30% הנחה, וקבלו הנחת סטודנט לכל החיים של 10%!
